קצת עליי

היי, אני סיגל, אמא לארבעה, בת זוג לאחד והיחיד, רואת חשבון במקצועי משפצת רהיטים בנשמתי, חוץ מזה גם שחקנית כדורשת לעת מצוא, כמו כולן מנסה וגם מצליחה ללהטט בין כל הכדורים .

אני כאן בעיקר בשביל עצמי אבל אשמח מאוד אם תצטרפו, תוכלו למצוא כאן, הגיגים, נוסטלגיה, מתכונים וגם פוסטים בנושאים מיסויים לעצמאים וגם לשכירים.

לארצי יש יום הולדת

לארצי יש יום הולדת אתם ודאי יודעים , אתם ודאי זוכרים, כן , היא כבר בת 68 הגברת  עוד לא ממש קשישה , אבל עברה לא מעט יחסית לחייה הקצרים. ואני חושבת מה יש בה במדינה הזו שלנו שמצד אחד אפשר לאהוב אותה כל כך אבל במקביל גם לשנוא? אני עושה את זה במוצאי יום השואה כשכל המדינה עוד גועשת כמרקחה כתגובה לדבריו של סגן הרמטכ"ל , המסנגרים מצד אחד המקטרגים מהצד השני, דוגמא לחיינו הגועשים והרועשים בארץ זו.

ואני מה לעשות בכל זאת רואת חשבון החלטתי לעשות מאזן, כן מאזן, חובה וזכות רק לא במספרים.

הדברים הטובים שיש בארץ הזו מול אלה הרעים, האם יתאזן? מה יש יותר ממה?

אז התחלתי מהדברים הטובים (יש דוקא כמה כאלה והם לא מעטים הפסימית שבי שמחה לגלות):

  1.  מזג האויר – תודו, אין כמו מזג האויר בישראל , החורף הוא לא ממש חורף, תמיד יש מספיק ימי שמש כדי להפשיר מהקור , אומנם בקיץ חחחחם אבל הייתי מסכמת את החום הנוראי בחודשיים וברוך השם יש מזגנים , אני מרוצה.
  2. הנופים – דומה שבשנים האחרונות העם היושב בציון עסוק בטיולים למחוזות רחוקים ושכח קצת את הנוף המדהים שצופנת בחובה ישראל רק לצאת ולראות נופי בראשית מדהימים, מפלים זורמים, חופי ים מדהימים ועוד ועוד למשל:
    PicMonkey Collage
    לא, אני לא מטעם משרד התיירות

     

  3. יום שישי אחר הצהריים – ביום שישי אחר הצהריים , רק בישראל, העולם כאילו עוצר מלכת, אנשים בבת אחת כאילו עוצרים עיסוקיהם, מכוניות כמעט ולא נוסעות , איש איש בביתו מתכוננים לשבת מי יותר מי פחות מין שלווה שאין כמוה בעולם מכירים את התחושה?

    חלה 2
    והחלות של שבת שאצלנו ביום שישיי אחר הצהריים כבר "מתחסלות"
  4. איחוד בשעת צרה – הרבה דברים רעים אפשר להגיד על העם היושב בציון אבל דבר אחד לפחות אי אפשר לקחת ממנו, את האיחוד בשעת צרה, ראינו את זה בצוק איתן כיצד אנשים נרתמו לעזור לאנשים שכלל אינם מכירים , אנשים שהקריבו מזמנם ומכספם כדי לתת את כל מה שאפשר לחיילים ועוד ועוד.
  5. אנשים טובים והרבה – כן , ולא בציניות, למרות שזה לא נראה יש הרבה אנשים טובים בארץ הזו, אנשים שתורמים מזמנם , אנשים שתורמים מכספם, אנשים שתורמים גם מאיברי גופם כדי לעזור /להציל  אנשים זרים להם.
  6. חילוץ בשעת צרה – יודע אזרח ישראלי ישר דרך כי אם יקלע לצרה בחו"ל , כנראה שיהיה מי שידאג לו , כי זאת יש לומר לזכותה של ישראל ראה מקרה רעידת האדמה בנפאל , ישראל לא שקטה ולא נחה עד שנמצא אחרון הנעדרים הישראלים ברעידה.נפאל 3 פיקמונקי
  7. כאן נולדתי – איך שרו ה"דצים" "כאן נולדתי כאן נולדו לי ילדי כאן בניתי את ביתי בשתי ידי "       טוב לא בדיוק בשת ידי הקבלן בנה בעזרתם האדיבה של פועלים סינים/רומנים/תורכים (רק תבחרו). אבל זה לא משנה את העובדה כאן נמצא הבית, כאן נמצאת המשפחה  וכאן נמצא הלב.

אז ניסיתי וחשבתי ועוד קצת חשבתי אבל לא הצלחתי למצוא סעיפים נוספים לטור הזכות אז אחר כבוד עברתי לטור החובה:

  1. מלחמה – ישראל נמצאת במלחמה תמידית (למקרה שהשלתם את עצמכם שזה לא כך) גם אם זן לא מלחמה מוצהרת, תמיד יש מבצע צבאי או אינתיפאדה או "סתם" גל פיגועים.
  2.  תרבות הנסיכים והנסיכות – כך אני קוראת לזה, לא יודעת מתי זה התחיל אבל בשנים האחרונות כל ילד הוא נסיך בפי הוריו וכל ילדה נסיכה , וככה גם גדלים הילדים האלה כמו הכל מגיע להם, הלא הם נסיכים ונסיכות , אז מה הפלא שחוסמים אותי בחנה כפולה, הזמן של פשוטי העם הרי לא נחשב, מאותה סיבה גם עוקפים בתור, חונים בניית נכים ועוד ועוד.
  3. תסמונת העם הנבחר – מי לא יודע שהעם היהודי הוא העם הנבחר? כולם ובמיוחד העם היהודי עצמו יודע את זה וכתוצאה מ"יחודו" הוא העם הכי גזעני ושונא בעולם, זה מתחיל משנאה לזה שחושב אחרת ממנו וממשיך בשנאה לבן עדה שונה (68 שנים ועוד יש עדות) ואחר כך שנאה לזר שאינו יהודי ועוד לא מניתי את השנאה והפחד משונה, אבל לא נורא העיקר שאנחנו העם הנבחר.
  4. גורל החלש במדינה – לא כדאי להיות חלש במדינת ישראל , אם תקלע חלילה לבעיה כלכלית למשל אל תצפה שהמדינה תהיה בעזרך, במקרה הטוב תעזור לך המשפחה, חברים או אנשים טובים באמצע הדרך (יש כאלה זוכרים סעיף 5 בטור הזכות) במקרה הרע יש לך בעיה רצינית ביותר, המדיינה פשטה את הרגל בתחום הסוציאלי , ילדים רעבים, אנשים מתאבדים בגלל מצב כלכלי, את האחריות הסוציאלית היא העבירה לעמותות, זול יותר לתת הטבות במס על תרומות לעמותות מאשר לדאוג בעצמה לחלשים בחברה.
  5. יוקר המחיה – כן יוקר המחיה וזו לא קלישאה , קשה קשה להסתדר כלכלית בישראל ולא רק בגלל שאנחנו בזבזנים , הכל פה יקר יחסית לחו"ל ויחסית למשכורות האזרחים, אני זוכרת עוד תקופות שבאירופה היה יקר הרבה יותר מהארץ מאז זרמו הרבה מים בירדן , ישראל יקרה בהכל אפילו בפרות והירקות מי היה מאמין.
  6. תרבות הלא פראייר – מכירים את הביטוי הזה "מה אני פראייר"? ברור איך לא? הרי כל ישראלי שני מפחד להיות פראייר אז כדי "לא לצאת פראייר" הוא מרמה את רשויות המס, הוא מרמה (גם אם בקטנה) את הספקים והלקוחות שלו, הוא מעתיק בבחינות ועוד.  אבל המדהים הוא שאם תשאל אותם את אלה שלא רוצים להיות פראיירים בעיני עצמם הם אנשים ישרים כי לרמות את רשויות המס זו מצווה זה לא להיות לא ישר. ולהעתיק בבחינות הרי כולם מעתיקים זו חלילה לא רמאות, ועוד ועוד שלל תרוצים וסיבות שישאירו את המצפון הטוב מיסודו רגוע.
  7. החינוך – החינוך בארץ מידרדר , גם זה בבתי הספר, וגם החינוך לדרך ארץ , דומה שאנשיים בארץ שכחו ש"דרך ארץ קדמה לתורה" אין נימוס , אין כבוד לקשיש , איין תרבות דיבור בקצור החינוך בפשיטת רגל.

האמת היא שיכולתי לחשוב על עוד הרבה סעיפים בטור החובה , מה שלצערי אני לא ייכולה לומר על צד הזכות , ההנהגה הרופסת, חוסר התקווה לשלום, ההתלהמות וההתבהמות ברשתות החברתיות ובכלל, הפשע הגואה להמשיך?

יכולתי להמשיך אבל אז הבנתי שזה ממש לא משנה , זה לא משנה שיש כל כך הרבה דברים שליליים במדינה, הרי בכל מקרה אמשיך לאהוב אותה ואמשיך לחיות פה לעד (בתקוה שהמדינה תמשיך להתקיים לעד).

בחשבונאות יש מושג שנקרא plug number) p.n)  זה המספר המאזן , במאזן שלי במקום ה – p.n יש סעיף מאזן , הוא מאזן את המאזן ולא משנה כמות הסעיפים בצד החובה , והסעיף הוא הבלעדיות.

לעם היהודי מבחינתי , אין מדינה אחרת מלבד מדינת ישראל, על כל חסרונותיה זו המדינה היחידה שיש לנו , ומתפקידנו כאזרחיה לנסות ולשפר את כל הטעון שיפור.

 

אני ממש , אבל ממש אשמח לשמוע את דעתכם , אולי תוכלו למצוא עוד לצד הזכות? מה אתם חושבים על המדינה? אפשר להשאיר תגובה ממש כאן למטה.

 

חג עצמאות שמח!!!

 

 

 

15 תגובות

  1. פוסט יפה סיגל! יש לנו הרבה מה לשפר… אז אני מציעה עוד סעיף לדברים הטובים: בתור מישהי שהתגוררה כמה שנים טובות בחו"ל (ניו יורק), תמיד הייתי חוזרת לארץ ומתנפלת על פירות וירקות כאילו חזרתי מהשבי. יש לנו פה אחלה אוכל ואחלה קפה! אפילו בהשוואה לניו יורק אהובת ליבי. זה לא חשוב כמו חינוך ביטחון לצערי, אבל אולי ישפר ת'מאזן 🙂

  2. אהבתי מאוד! את הדרך שלך להראות את דני הצדדים של המטבע. פןסט מצויין בעיני. אנחנו כבר אחרי חג העצמאות.. אבל מסכימה איתך שעם ולמרות, כאן זה הבית, הייחודיות והבלעדיות שלנו. וגם אני אמשיך לאהוב אותה כנראה לנצח..

  3. צודקת, הסכמתי עם כל מילה שלך. חג שמח ושנמשיך להתקיים עוד שנים רבות כדי לשפר ולחזור לישראל שאנחנו אהבנו.

    1. כמה נכון ורגיש. פעמים רבות, אנו שוכחים כי המדינה הכל כך קטנטונת גם מאוד צעירונת ביחס למדינות שאר העולם.
      ועם כל זה, ההישגים שלנו מעבר לכל פרופורציה.
      אז כפי שאני מכירה את כל בנות הקבוצה, כולנו עושות למען האדם הפרטי, הקבוצה, החברה ובעלם למדינה.
      הלוואי וזה היה עוד יותר משפיע על עוד ועוד אנשים.
      תודות על הפוטס הכל כך רגיש

  4. אין לי ארץ אחרת כאן נולדתי כאן כל ילדי וזו הארץ שלי שמי יהודית מאוד יהודי ארץ ישראל גם אם קשה ולא ממש מתחשבים באזרחים ונהינו ארץ אוכלת יושביה זה כי אנחנו יותר מקטרים ופחות עושים זה החלטה שלנו לשנות דברים חג שמח אהובה שלי

  5. סיגל, את מדהימה בכתיבה שלך!!! וכל כך צודקת. בתור ציונית בדם, מוסיפה עוד לכף הזכות: שכנות טובה, הערכה לחיילים, החגים שהם קדושים פה (תעשי את ראש השנה בחו"ל לעומת הארץ) ועוד…

  6. תןדה על פוסט שעושה סדר. יש ימים שאני בזכות.ויש ימים שאני בחובה. כנראה שזה חלק מהענין להיות ישרית הדיכוטומיה הזאת.

  7. מסכימה איתך. אחרי הכל…פה זה שלנו ואין לנו ארץ אחרת. לפעמים יוצאים החוצה לנשום קצת אבל תמיד חוזרים. שיהיו לנו שנים טובות ויפות כאן על אך ולמרות הכל. פוסט חכם וצודק! חג עצמאות שמח ????????

  8. ואו סיגל מדהים . אני מאוד אוהבת את הארץ שלנו עם כל הטוב והרע .פשוט האהבה מתעצמת אם השנים.
    פוסטר עצמאות חכם ומעניין????❤

    1. תודה ירדנה, האהבה אכן מתעצמת אבל איתה גם קצת האכזבה שני אלה כמראה תמיד יצעדו יד ביד ביחסי למדינה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

קיץ גדול/ג'ניפר ויינר

הסופרת בג'ניפר ויינר ניתקלתי לראשונה (או לפחות חשבתי שזה לראשונה) כשקראתי את הספר שלה "זה שאוהבים" ספר חמוד מאוד, על שני ילדים מרקעים שונים לחלוטין

קרא עוד »
דילוג לתוכן