קצת עליי

היי, אני סיגל, אמא לארבעה, בת זוג לאחד והיחיד, רואת חשבון במקצועי משפצת רהיטים בנשמתי, חוץ מזה גם שחקנית כדורשת לעת מצוא, כמו כולן מנסה וגם מצליחה ללהטט בין כל הכדורים .

אני כאן בעיקר בשביל עצמי אבל אשמח מאוד אם תצטרפו, תוכלו למצוא כאן, הגיגים, נוסטלגיה, מתכונים וגם פוסטים בנושאים מיסויים לעצמאים וגם לשכירים.

אחד מזיכרונות הילדות המוקדמים שלי הוא ביקורי השבת בביתם של סבי וסבתי.

ביתם היה בית ערבי ישן אותו קיבלו מעט לאחר עלייתם ארצה מתורכיה , בית מוקף בוסתן עצי פרי

שטעם פירותיו שנקטפו על ידי סבתי והוגשו לנו באהבה רבה עולה בפי גם היום, 40 שנה אחרי.

טעם הגויאבות הכתומות והקטנות, טעם פירות עץ התות שממנו אספנו גם תולעי משי בעונתן וטעם השסק הכתום והמתוק , כזה ששנים כבר לא אכלתי כמותו.

בבוקר שבת היה סבי שוקד על הכנת הקבב (ק בצירה כהגיית יוצאי תורכיה) ראשו הלבן היה רכון על גיגית ענקית מלאה בתערובת להכנת הקציצות אותה היה מעביר למכונת הבשר להכנת הקציצות דמויות האצבע העבה אותן היה מוכר עם צאת השבת בדוכן הקבב אשר היה ברשותו , דוכן שהיה המשך אבולוציוני לעגלה (דוכן קטן מורכב על אופניים) , בשנים קדומות יותר, עמה הסתובב בחלק מישובי בקעת אונו עוד משנות ה-50 ומכר את הקבב התורכי המפורסם שלו.

Screenshot_2016-01-19-08-40-37
דוכן הקבב

 

אותו דוכן התפתח וגדל עם השנים והפך למסעדת בשרים גדולה באור יהודה המנוהלת כיום על ידי דודי אבל בשנות ילדותי המוקדמות סבי מכר רק את אותו קבב תורכי טמון בתוך פיתה עם עמבה ועגבניה.

שנים לא אכלתי עמבה והיום אני לא מסוגלת להתקרב למאכל החרדלי הזה שעשוי ממנגו (כן, עשוי ממנגו גם אותי זה הפתיע) ובכל זאת המחשבה על הפיתה הזו מעוררת בי שוב את הרצון לאכול את השילוב הזה שכל כך אהבתי בתור ילדה.

אז נכון שאני יכולה לקנות את הקבב במסעדה של דודי שם עוד מכינים את אותו קבב עם אותו מתכון של סבי, ונכון ששונאת מטבח ובישולים אנוכי וקניית אוכל זה הפתרון האולטימטיבי עבורי אבל יש משהו בנוסטלגיה שהרבה פעמים היא זו שגורמת לי להיכנס למטבח וללמוד להכין מאכלים שאהבתי כילדה.

אז ביקשתי מאמי את המתכון שלה לקבב תורכי, אותו ילדיי מאוד אוהבים וגם הם נהנים לאוכלו בפיתה אם כי את העמבה והעגבניה מחליף כמובן הקטשופ(איחססס) והרי הוא לפניכם:

מצרכים

1 קילו בשר טחון טרי

2 כפות סולת

1 כפית כמון

1/4-1/2 כפית פלפל שחור (לפי הטעם)

1 כפית  מלח

1/4 כוס שמן זית

יש לערבב את כל המצרכים ולעבד לתערובת אחידה כמו בצק (עד שלא מרגישים את הסולת)

לאחר מכן , בהנחה שאין מכונת בשר ליצור חתיכות סימטריות, אפשר לעשותן עגולות או לגלגלן לצורת אצבע עבה.

IMG-20160117-WA0020כמובן הטעים ביותר זה להכינן במנגל אבל אני נוהגת להכינן  לילדים על מחבת פסים והם נהנים מאוד.

IMG-20160117-WA0021
דוגמן הבית נהנה מהתוצר

את הקציצות הנותרות אני נוהגת להקפיא ובפעמים שאני נתקעת בלי ארוחת צהריים אני מפשירה קציצות , אצלי הם מעדיפים אותן בפיתה אבל אפשר לאוכלן עם כל תוספת אחרת .                                    בתאבון!

26 תגובות

  1. כתבת יפה ומרגש…גרמת לי גם להתגעגע. ותודה על המתכון! בחיים לא חשבתי לשים סולת בקבב. אנסה בהקדם…

  2. נשמע שווה וטעים, כיף של זכרונות ילדות! ואגב, את מכירה את הספר של מאיר שלו על הקבב הרומני..?

    1. אוהבת את מאיר שלו אבל לא מכירה זה ספר לדים? את תמיד מחדשת לי דברים מעניינים גם בפוסטים שלך ןגם בתגובות שלך תודה!

  3. יאללה – מכינה, מעולה שאפשר להקפיא. מאיזה בשר טחון ?
    אין כמו אוכל להעלות זכרונות נוסטלגיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

הצהרת נגישות

בעלת האתר (רו״ח סיגל מולקונדוב) שמה לעצמה כמטרה לאפשר חווית גלישה מיטבית לכלל הגולשים באשר הם.

על אף האמור לעיל, יתכן כי דפים מסוימים באתר טרם הונגשו או שטרם נמצא פתרון טכנולוגי הולם עבורם. במידה ונתקלת במצב כאמור הנך מוזמן להביא את העניין לידיעתה של בעלת האתר. בעלת האתר מצרה על אי-הנעימות שעשויה להיגרם עקב כך וממשיכה במאמציה לשיפור הנגישות ואיכות הגלישה מתוך מחויבות כנה ואמיתית לכלל ציבור הגולשים.

ניתן ליצור קשר עם בעלת האתר לפי פרטי ההתקשרות המופיעים באתר,
וגם ישירות כאן בלינק.

דילוג לתוכן