הקדמה
בספר הזה נתקלתי באחד הפרסומים של הוצאת תכלת אחריה אני עוקבת כנראה מאז אחד הנסיונות שלי לזכות בספר לצורך סקירה. בכל אופן את רוב שמות הספרים שאני קוראת אני שואבת מהמלצות קבוצת אבל לאחרונה אני מוצאת את עצמי ,"מלאת תעוזה" (ממש אוטוטו נוסעת לטיול אחרי צבא..) ואני מעזה לבחור את הספרים רק על פי תחושת בטן שלי, כך גם בספר הזה, התקציר קצת הזכיר לי את התקציר של "ההיפותיזה של האהבה" (מדענים, אהבה וכ"ו) שאותו אגב לא קראתי (ולו רק בגלל המלצה לא ממש מחמיאה שקראתי עליו בקבוצה).
בכל אופן האני החדש שלי, "מלא התעוזה" החליט בכל זאת לרכוש את הספר למרות הסיכונים (הפסד של 28 ש"ח וקצת זמן קריאה) וטוב שכך,
איך אמר ד"ר סוס? "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" אז לא בטוחה שממש לזה הוא התכוון ובטח לא יצאתי כי את רוב הספר קראתי בבית.. אבל הוא בהחלט ספר נפלא, הוא עצוב ומרגש ומעצבן וחכם ואם זה אפשרי בכלל, אז למרות כל הרגשות האלה שהוא עורר בי, מצאתי את עצמי מחייכת כמעט לכל אורך הספר, כי התוכן אומנם היה כל מה שמניתי אבל הכתיבה המעולה של הסופרת, הסרקסטיות, הציניות כמו עידנה את שאר הרגשות.
בנוסף מצאתי את עצמי מצלמת קטעים מהספר כי אהבתי את המסרים והחוכמה שבהם, לא קורה לי הרבה אבל פה קרה.
אז על מה הספר?
אליזבט זוט היא כימאית ואחת מוכשרת מאוד, אם הייתה חיה בתקופתינו יש סיכוי שהייתה מגיעה לגדולות אבל אליזבת זוט מתחילה את חייה המקצועיים בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בשנים האלה ההתייחסות אל הנשים הייתה משהו כמו "שבי בבית תהיי יפה ותסתמי את הפה" נשים מלומדות לא עברו טוב בגרונם של אנשים, כבר במהלך לימודיה תקרית עם המנחה שלה לדוקטורט אולי היתה צריכה להבהיר לה מה צפוי לה בחיים, אבל אליזבט זוט היא אישה עקשנית, שהיושר והצדק הם אור לרגליה, היא לא מצליחה להבין למה יש שוני בהתייחסות לגברים ונשים, למה היא, המבריקה והמוכשרת צריכה להיות בדרגה נמוכה יותר מגבר שהרבה פחות חכם ומצליח ממנה.
במקום עבודתה פוגשת זוט את קלווין אואנס, כימאי מוכשר ומצליח ביותר, למרות התקלות בהם מאופיינות הפגישות בינהם הם מתאהבים, בשנות ה-50 חיים ללא נישואין הם כמעט מעשה שלא יעשה, אבל זוט שבמחשבתה (גם אם היא לא מכונה כך) היא פמינסטית גדולה לא מוכנה להנשא ולו מהסיבה שאחרי הנישואין כל הצלחותיה ייוחסו לבעלה (כך התנהלו הדברים כך) אליזבת וקלווין מאושרים מאוד בחייהם, הם מסכימים בינהם שהם אינם רוצים ילדים אבל מאמצים כלב "שש וחצי" כך הוא נקרא.
אוונס פורש חסותו על אליזבת במקום עבודתם (ללא ידיעתה ) כך שאף אחד לא יכול לפגוע בה.
אבל אז הכל נגמר, אליזבת מוצאת את עצמה ואת שש וחצי שבורי לב ובנוסף לכל קורה מה שהיא ככ לא רצתה היא בהריון למרות אמצעי הזהירות שנקטו השניים, ושוב בשנות ה-50 להיות אם לא נשואה זה כמעט הפשע הכי גדול שיכול להיות בנוסף לכך שהיא גם מאוד מוכשרת ודומה שלא מפחדת מאף אחד והיא מפוטרת.
היא נותרת ללא מקור כספי עם ילדה קטנה וללא תמיכה, נפשית או כספית, איכשהו בתרגיל מוזר של הגורל היא הופכת להיות מנחת תוכנית בישול בטלויזיה.
בעיני אליזבת הכל כימיה, גם הבישול, התוכנית שלה אינה סטנדרטית, מתוכנית בישול שהייתה אמורה להיות סתימת חורים לשעות אחר הצהריים המייגעות של הטלויזיה אז, היא הופכת לתוכנית העצמה לכל נשות ארצות הברית, אליזבת אומנם מבשלת מעולה אבל היא מעלה בתוכניתה גם את דעותיה הפניסטיות אותן, מסתבר נשים מדוכאות בכל רחבי ארצות הברית שמחו לאמץ,וזוט הופכת למעין גורו השראה לנשות ארצות הברית.
מכאן ואילך מתגלגלים חייה וחיי בתה מאד בדרכים שהן לא תארו לעצמן.
סיכום
לפני כמה ימים קראתי פוסט של Ruth Dayan Wolfner (עורכת דין מוכשרת מאוד כנראה, אני לא מכירה אותה אישית אבל מאוד מאוד אוהבת לקרוא את הפוסטים המעניינים ויותר מזה החכמים שלה) בכל אופן היא כתבה על ההצלחה של נועה קירל ואיך הילדה השמנמונת שהייתה, קיבלה כל כך הרבה דחיות ובכ"ז הפכה לכוכבת ענקית כי היא לא הקשיבה לרעשים שסביבה והלכה עם האמת שלה והגיעה לאן שרצתה להגיע.
באחת מהתוכניות שלה פנתה זוט לקהל הצופות שלה ואמרה להן בערך את אותן מילים "בכל פעם שאתן מתחילות לפקפק בעצמכן, בכל פעם שאתן מרגישות פחד, תזכרו, אומץ הוא שורש השינוי -ושינוי הוא מה שנועדנו לעשות ברמה הכימית, לכן כשתתעוררו מחר, תבטיחו את זה לעצמכן, לא תעצרו את עצמכן יותר. לא תאמינו יותר לדעות של אחרים על מה שאתן יכולות או לא יכולות להשיג ולא תרשו יותר למישהו לקטלג אתכן בקטגוריות חסרות ערך של מין, גזע, מעמד כלכלי ודת. גבירותיי, אל תניחו לכישרונות שלכן להישאר רדומים , עצבו את עתידכן.
אז נכון אין הרבה מה להשוות בין התקופה שנועה קירל גדלה לבין שנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת והקשיים שלה לא בטוח שהיו קשורים להיותה בת המין הנשי אבל את המניפסט של אליזבט זוט אפשר לקרוא גם בלשון זכר וזה עשוי להתאים לכל אדם באשר הוא ובכל תקופה שהיא.
נכון בסופו של דבר שיעורים בכימיה הוא רק ספר קריאה, אומנם ספר קריאה מענג במיוחד,אבל ספר קריאה ויחד עם זאת אפשר לגלות בו לא מעט תובנות שכדאי לאמץ לחיים.
יצא לי פוסט ארוך הרבה יותר משתכננתי אבל זה רק בגלל ההשפעה של הספר עלי, מה שאומר שממש כדאי לקרוא ומקווה שלא תתאכזבו.
