על נוסטלגיה, פסח ומאכלי פסח

יש לי וידוי לא אופנתי:

אני אוהבת חגים, מאז שהייתי ילדה אהבתי חגים, בגלל החופשים, בגלל המשפחתיות, בגלל האוכל הטעים שיש אצלנו ברוב החגים.

יותר מכל החגים אהבתי את פסח, פסח עם החופש הכי ארוך, עם המשפחתיות הכי צפופה ועם המאכלים שחיכינו להם כל השנה, מפסח לפסח, אבל סיבה נוספת הייתה לאהבה שלי את פסח והיא ההחלפות שהיינו, אחיותי ואני, עושות עם בנות דודתי מיהוד, אחת מהן הייתה בהזדמנות הראשונהשהייתה בחופש מגיעה אלינו למעלה אפריים ואחת מאיתנו, אחיותי או אני היינו ממהרות להגיע ליהוד.

במבט לאחור אני לא בטוחה למה כל כך התלהבנו מההחלפות האלה בחופשת הפסח, דודתי שרוב ימות השנה הייתה אישה נעימה ונוחה לבריות, עת התקרב חג הפסח וכדי להעמיד את הבית נקי ומצוחצח עד ערב החג, הפכה למפקדת קשוחה ואנחנו כחיילות מתורגלות היינו משכימות קום, אומנם לא מוקדם עם הנץ החמה אבל בהתחשב בכך שהיה חופש ואחד מפינוקי החופש מבחינתינו היה לקום מאוחר, גם שמונה בבוקר נחשב מוקדם.

היינו קמות, מסדרות את המיטה כמובן, שמות את הקולצ'ס(שמיכת החורף) בארונות שוטפות פנים ומצחצחות שיניים וכמעט מוכנות לנקיונות, אבל לפני הכל אכלנו את ארוחת הבוקר האופיינית לימי חופשת הפסח אצלנו,

המנורס, מצות מרוככות במים רותחים מעורבבות עם גבינה צפתית לגרוד, (כמו שאתם מבינים לא ממש מילאנו בקפדנות אחר הוראות החג, כלומר לא חיכינו עד ליל הסדר בשביל לאכול מצות).

את המנורס היינו אוכלים עם ביצה רכה בצד, לפעמים צרפנו מלון, לפעמים מלפפון, לפעמים רק מנורס בכל מקרה זה היה טעים, ואחרי ארוחת הבוקר הזו, היינו לגמרי מוכנות לנקיונות.

הנקיונות וגם השהות שלנו אצל דודתי, נמשכו עד ערב החג ואז כל אחת הייתה חוזרת לביתה ומקורותיה, אבל השוני בין המטבחים של ערב החג אצל אימי דודתי וגם סבתי שלרוב בה ערכנו את הסדר ואת ארוחת בוקר החג, לא היה רב.

בשלושת המטבחים שלטה המינה, המאכל הבסיסי של יוצאי תורכיה בפסח, עוד היו קפטאס דה פרסה, (קציצות פרסה) אגריסטדה, פשטידות הירק למיניהן והפסוליה.

בנוסף למאכלים לערב החג, הוכנו כבר המאכלים לארוחת בוקר של יום החג, את הבויוס והבורקס של ימי חג ושבת לאורך כל השנה, החליפה המינה, לא זו מהערב עם הבשר אלא זו עם הגבינה והתרד בנוסף הוכנו גם הספידיאס מעין תחליף לפנקייקס ממצות, חלב וביצים אותם אוכלים עם אבקת סוכר בזקה מלמעלה או לחילופין עם סירופ סוכר, ופשטידת תרד עם גבינות.

בצמוד אליהם כמובן בארוחת הבוקר היו הג'יג'יק המסורתי של ימי השבת והחג, יוגורט עם מלפפונים קצוצים ושום, מלון או אבטיח (אצל משפחת דואניס זה בא במקום סלט) וכמובן הביצים החומות (גוויבוס חמינדוס).

לאורך השנים , התחלתי גם אני ללכת בעקבות נשות משפחתי, ולעשות לפחות חלק מהמאכלים, לצערי ילדיי לא מאוד אוהבים את המאכלים האלה, את הספידיאס רק עומר ואסף אוכלים, את המינה אף אחד לא אוכל ואת המנורס מסתבר שהם בכלל לא מכירים (אין לי מושג איך קרה המחדל הזה).

אז, למי שכן מעוניין לטעום את המאכלים הנוסטלגיים האלה, הרי המתכונים לפניכם:

מנורס

מרתיחים מים במחבת

נראה פשוט, אבל זה ממש ממש טעים, כמו שאמרתי נסו עם מלון, או ביצה רכה ליד.

מעולה

ספידיאס

רוב יוצאי תורכיה והבלקן קוראים למאכל הזה בורמלוס/בורמליקוס, מעין לביבות העשויות ממצה, אצל משפחת דואניס ושלוחותיה, המאכל נקרא ספידיאס, לא יודעת לומר מה מקור השוני.

את הספידיאס נוהגים לאכול כמו שכתבתי בבוקר החג, מגשי הבורקס של כל השנה הופכים בפסח למגשי ספידיאס ומינת גבינה.

מצרכים:

5 מצות

6 ביצים

כ-2 כפות גבינה צפתית קשה מגורדת

חצי כוס חלב

לסירופ:

1 כוס סוכר

1/2 כוס מים

1/4 כפית מיץ לימון

אופן ההכנה:

שוברים את המצות לתוך קערה עם מים, מחכים שיתרככו מאוד

מוציאים את השברים הרכים, מניחים על מגבת נקיה שהנוזלים יספגו, לאחר מכן לערבב לתוכן 5 ביצים (ביצה אחת משאירים לסוף הטיגון למקרהשהבלילה תתייבש).

את החלב ואת הגבינה, לערבב היטה עד לתערובת חלקה עד כמה שניתן.

לחמם שמן במחבת

לטגן עד להזהבה

לזכור שהוא מתקשה גם אחרי ההתקררות אז לא לחכות יותר מדי.

את הספידיאס מגישים עם סירופ הסוכר או לחילופין אפשר לבזוק למעלה אבקת סוכר.

מינה עם בשר

מצרכים:

300 גרם בשר בקר טחון

בצל

5 מצות

6 ביצים

מלח ופלפל

מטגנים בצל קצוץ כשמזהיב מוספים את הבשר, מטגנים עד שאין נוזלים, מוסיפים קצת מלח ופלפל

במקביל מפוררים את המצות למים (כמו בספידיאס) מוציאים ומניחים על מגבת נקיה עד לספיגת הנוזלים.

להוסיף מלח למצות לערבב את הבשר לתוך המצות לטעום שהתיבול מספק, להוסיף 6 ביצים טרופות לערבב עד לעיסה אחידה עד כמה שניתן.

לחמם במחבת בגודל בינוני מעט שמן לשפוך את התערובת למחבת.

אני משתשמשת במחבת ללא ידית תיכף תבינו למה.

מבשלים על אש בינונית עד שהתעורבת מזהיבה מלמטה,

בינתיים אני מחממת את תנור האובן או התנור הרגיל במצב גריל (רק למעלה) ומעבירה את המחבת לשם ומזהיבה גם את הצד השני.

אפשרות נוספת היא להפוך את הפשטידה לצלחה ולהחזיר אותה עם הצד הלא מוכן למטה, זה דורש קצת יותר מיומנות ומספיק שמן ולא תמיד מצליח.

כשהחלק העליון מזהיב אפשר להוציא והמינה מוכנה.

רק כדי להרגיע, נראה שאחרי פסח כולנו יוצאים דובונים עם כל המצות והביצים והטיגונים האלה, אבל כדי לאזן יש את הפריטדס (פשטידות ירקות) ועוד מאכלים שלא מצריכים שימוש בהרבה שמן או מצות.

אבל אלה לפוסטים אחרים.

בתאבון!