יהוד אימפריה
למי שלא יודע אני גרה ביהוד, יהוד, איך נאמר לא העיר הכי אידיאלית לחיות בה, רצף של ראשי עיר שלא
כל הפוסטים במבטה של אם ואשה
על הריון , IUGR ויומהולדת
היום, בדיוק לפי 9 שנים נולד נדבי, ילדי הרביעי, ואין יום כמו יום הולדת להזכיר לי את מה שכנראה אף
העצב אין לו סוף
כביש הערבה מתמשך כמו תמיד, הנוף המדברי כמו משקף את מצב רוחנו השפוף, צהוב ומדכא, הדרך אינה נגמרת והפעם לראשונה
לארצי יש יום הולדת
לארצי יש יום הולדת אתם ודאי יודעים , אתם ודאי זוכרים, כן , היא כבר בת 68 הגברת עוד לא ממש
סדר בקיבוץ
כשהיינו קטנות, אחיותי ואני (ויסלח לי אחי שלא מוזכר פה ,הימים הם הרבה לפני בואו לעולם), וכשלאבי , שהיה ברוב
משפחה חדשה
אתחיל ואומר שיש לי משפחה נפלאה, גם זו שנולדתי אליה, המצומצמת והמורחבת, גם זו שיצרתי בעצמי וגם זו שהצטרפתי אליה
וויז אהובי
לי ולוויז (אתם יודעים המערכת הזו שמובילה אותנו בדרכים) יש מערכת יחסים מאוד מורכבת . עד אתמול לא נתתי דעתי
פוסט על כוח דיאטות ושנות ה-80
"כוח הוא היכולת לשבור חטיף שוקולד לארבעה חלקים עם הידיים בלבד – ואז לאכול רק חלק אחד".-דורותי פארקר לי אין
מה לא עושים בשביל הילדים או עוד שבת של כדורגל
אני שונאת כדורגל, בכלל שונאת משחקים שמשוחקים לצורך תחרות, המתח בצפייה כקהל ולעיתים גם כשחקנית, שנוא עלי, כחברת נבחרת מאמאנט דאגתי