היום, בדיוק לפי 9 שנים נולד נדבי, ילדי הרביעי, ואין יום כמו יום הולדת להזכיר לי את מה שכנראה אף פעם לא אשכח, את ההיריון

כביש הערבה מתמשך כמו תמיד, הנוף המדברי כמו משקף את מצב רוחנו השפוף, צהוב ומדכא, הדרך אינה נגמרת והפעם לראשונה גם איננו רוצים שתסתיים כי

לארצי יש יום הולדת אתם ודאי יודעים , אתם ודאי זוכרים, כן , היא כבר בת 68 הגברת  עוד לא ממש קשישה , אבל עברה לא

כשהיינו קטנות, אחיותי ואני (ויסלח לי אחי שלא מוזכר פה ,הימים הם הרבה לפני בואו לעולם), וכשלאבי , שהיה ברוב ימות השנה איש נעים ורגוע,

את ימי נערותי (מגיל 10) העברתי בישוב קטן, ירוק ונפלא שנקרא מעלה אפרים. בתחילת שנות ה-80, כשהפערים בין הימין הפוליטי לשמאלו לא היו קיצוניים כמו

אתחיל ואומר שיש לי משפחה נפלאה, גם זו שנולדתי אליה, המצומצמת והמורחבת, גם זו שיצרתי בעצמי וגם זו שהצטרפתי אליה בזכות הנישואין לבן זוגי. אבל