ניתקלתי בספר הזה בפרסום ממומן של הוצאת הכורסא, שני דברים עמדו לטובתו:
א. הוצאת הכורסא שמסתמנת כהוצאת הספרים האהובה עלי
ב. תקציר הספר שממש מצא חן בעיני.
אז מיהרתי ורכשתי, כמובן שבגרסה הדיגיטלית, כי מאז שגילית את האפשרות לקרוא דיגיטלית ממש קשה לי לקרוא בספר "אמיתי".
הספר כצפוי (כצפוי בזכות הוצאת הכורסא ובזכות התקציר) התברר כספר מהסוג שאני קוראת לו ממתק, אם לא הייתי רואה שהסופרת היא סופי קאזנס, הייתי חושבת שזו סופי קינסלה אבל זו לא, וכבודה של סופי קאזנס במקומה מונח, היא רקמה ספר ביכורים מקסים, מהסוג שקשה להניח, שכייף להעביר איתו את הזמן בהנאה מרובה שיחד עם המתקתקות יש בו גם רצינות, בקיצור לגמרי סגנון הספרים שאני אוהבת.
ולעניין הספר:
מיני קופר היא צעירה לונדונית שחיה כל חייה בתחושת החמצה.
ביום שבו נולדה, ה1/1/1990, הוצע פרס כספי גדול לתינוק הראשון לשנה החדשה שיוולד בלונדון, מיני פיספסה את הפרס בערך בדקה אבל חמור יותר היה שהתינוק שזכה, לקח גם את השם בר המזל שאמה של מיני תכננה לקרוא לה בו "קווין" .
אז במקום שם מלא מזל היא קיבלה שם של מכונית "מיני קופר" ממנו סבלה כמעט כל חייה, בנוסף אמה, דאגה להזכיר לה, לאורך כל חייה שהיא נולדה בלי מזל ואם כל זה לא מספיק, מיני חיה בתחושה שיום ההולדת שלה הוא היום הכי חסר מזל בכל חייה חסרי המזל, זהו יום שבו עשויים לקרות לה כל הדברים הכי לא רצויים ולכן בימי ההולדת שלה, שאם לא שמתם לב מתקיימים ביום הראשון של כל שנה, היא משתדלת להמנע מכל פעילות ומעדיפה לשהות בדירתה.
מיני מרגישה שכמו שהיא חסרת מזל ככה אותו קווין אלמוני שגנב לה את השם וגם את הפרס ואותו היא לא מכירה ולא פגשה מעולם, הוא ילד שמנת עשיר ומפונק שחייו קלים להפליא.
בבוקר השנה החדשה של שנת 2020, יום הולדתה ה-30 של מיני היא נפגשת באקראי, אחרי לילה חסר מזל כמובן, אחד מלילות ימי ההולדת שלה שבהם לא שהתה בביתה, בקווין המילטון, התינוק שנולד דקה לפניה, שגנב לה את השם, את המזל ואת הפרס.
היא לא מופתעת לגלות שקווין נראה כמו בן עשירים מצליח שהכל בא לו בקלות, בניגוד אליה שמתמודדת עם עסק כושל, קרובה לאבד את דירתה ואין לה פני בודד מיותר בחשבון הבנק, קשה לה להסתיר את הטינה שנבנתה כלפיו במשך שנים, הוא מצידו שמח על המפגש אבל נרתע קצת מטינתה.
אבל הגורל כמו הגורל ממשיך להפגיש ביניהם, מיני מגלה שלא כל הנוצץ זהב, ושחייו של קווין לא קלים ומלאי מזל כמו שהם נדמו לה, מן הצד השני היא מתחילה להעריך את הוריה ולהבין שאהבתם לא מובנת מאליו.
בהשראתו של קווין היא מתחילה לקחת אחריות על חייה, ומפסיקה להאשים את הגורל בתקלות הקורות לה,
בין השניים מתפתחת ידידות, במקביל מתפתחת ידידות יפה גם בין אמהותיהם.
לאורך הספר אנו נחשפים לימי הולדתם של השניים שכזכור נולדו באותו היום בשנים עברו, פעם לארוע מיום ההולדת של מיני ופעם ליום ההולדת של קווין באותן שנים כשבכל יומהולדת כזה, הם כמעט נתקלו זה בזה פעם על חוף הים בהודו, פעם במסעדה בה עבדה מיני, פעם במסיבת מתנ"ס באזור הסמוך למקום מגוריהם, ועוד כהנה וכהנה סיפורים מעברם עד ש… הגורל מצליח ומפגיש בינהם, כמו שכבר כתבתי הפגישה הראשונה לא עולה יפה אבל הגורל מזמן להם עוד פגישות ומפה ואילך מתפתחת ידידות שהופכת לאהבה, אבל הדברים אינם פשוטים, קווין מתוסבך וגם למיני לא חסר, שניהם עוברים תהליכים בחיי האהבה שלהם, במשפחתיות , בעבודה, עד שהם מגיעים למסקנה הבלתי נמנעת שאותה תקראו בספר.
כמו שכבר כתבתי הספר הוא ממתק, אהבתי את הרעיון, אהבתי את החזרה אחורה לכמעט מפגשים שהיו לשניים לאורך השנים, אהבתי את הקשר היפה בין מיני לבין לילה חברתה הטובה מגיל 15 וגם שותפתה העסקית, בכלל אהבתי את כל הדמויות בספר, הראשיות, מיני, קווין, לילה, וגם את המשניות, הוריה של מיני, אמו של קווין, העובדים המוזרים במקצת ששכרו לילה ומיני לעסק הקייטרינג המקרטע שלהן, כל אחת מדמויות המשנה הוסיפה נופך של צבעוניות ואוירה לספר ולא הייתי מוותרת על אף אחת מהן.
בקיצור הספר יותר ממומלץ, לאוהבי הז'אנר.
