"כוח הוא היכולת לשבור חטיף שוקולד לארבעה חלקים עם הידיים בלבד – ואז לאכול רק חלק אחד".-דורותי פארקר
לי אין כוח , אין סיכוי שאראה כמה קוביות שוקולד ואסתפק רק באחת, עד שאני לא מסיימת את כולן אני לא נרגעת, וגם אז אני עשויה לחפש עוד.
אני יודעת , מצבי חמור.
30 שנה אני נלחמת בעודף משקל, הייתי בת 14 כשהתחלתי את הדיאטה הראשונה שלי , אי שם באמצע שנות ה-80 ,טרום , טרום עידן האינטרנט כמעט תקופת האבן כשמעייני המידע לא שפעו כמו היום, קיבלתי ספר שנקרא "צורה ותחושה של גוף האשה" התמונה פה היא תמונת הכריכה של הספר (טוב בסדר ,ספרון), נראה מבטיח הלא כן?
בכל אופן הספר הזה היה אוצר בלום של מידע על דיאטות, וכיאה לתלמידה מצטיינת הכרתי את כולו בעל פה, ממנו למדתי שקילו שווה 7,000 קלוריות,(כן אז עוד דיברו על קלוריות לא על נקודות או על 6 ארוחות ביום- שנות ה-80 כבר אמרנו) וכדי לרדת קילו עליי לצמצם את תצרוכת הקלוריות, כמובן שהספר סיפק לי מידע על כמה קלוריות נדרשות לשימור המשקל שלי ממנו כמובן גזרתי את מספר הקלוריות שעליי לאכול כדי לרדת קילו בשבוע (אני לא אשאיר אתכם במתח יצא 1,000 קלוריות ביום)
בעזרת הספר ספרתי באדיקות קלוריות שאכלתי ואפילו קלוריות שהוצאתי (גם זה היה בספר) והתוצאה המיוחלת לא אחרה לבוא ירדתי במשקל, יחד עם זה גם הפסיק לי המחזור לתקופה אבל, היי מה זה קצת חוסר בריאות לעומת העובדה שהפכתי רזה.
מאז עברו בספרייתי הרבה ספרים בנושא הדיאטה , עם עבור השנים הוקמו בארצנו הקטנטונת עוד ועוד קבוצות תמיכה לדיאטה כנראה שעברתי את כולן שלא לדבר על דיקורים, הילינגים למיניהם וכל מה שרק רימז על ירידה במשקל.
ירדתי במשקל אך בעיקר עליתי, עם כל הריון ואחר כך הנקה (מי אמר שבהנקה מרזים????) הוספתי עוד כמה קילוגרמים, היום אני כ-7 שנים אחרי הלידה הרביעית , שביעת דאטות אבל בעיקר שבעה מהרבה אוכל, יודעת שהפתרון אינו דיאטה הפתרון הוא בראש ,מנסה לעבוד על זה בכיוון המחשבתי עדיין ללא הצלחה אבל מנסה להיות שמחה ומאושרת – מישהו אמר שאי אפשר להיות עגלגלה ומאושרת?
נהפוך הוא… בדר"כ המאושרות ביותר הן העגלגלות 🙂 בהצלחה, יופי של בלוג
דיברת מרחשי ליבי????
אהבתי מאד כתיבה יפה ומרגשת , נוגעת בכולנו והאמת שהכל בראש …בהצלחה סיגל יקרה
אחותי היקרה..בהחלט אפשר להיות מלאה ומאושרת…מה שחשוב זה- היופי של הפנים והאהבה העצמית..
סחתיין סיג. כל הכבוד על הכתיבה הכנה והמרגשת. כתבת מקסים.
יש אנשים שכשעומדים מולם רואים הילה של טוב ואור. הרבה אור.
כזאת את, מהממת, יפה ומקרינה.
מי בכלל מבזבז אנרגיה על לחפש את הקילוגרמים שבך? אני מוקסמת ממי שאת.
סיגי יקירה, תמיד היית יפה ומקסימה בעיניי. לא פשוט לרזות, מסכימה איתך בכל ליבי, דיאטות הן פאסה. הכל בראש. כתוב ומסוגנן אמין ומשכנע. מקסים.
מקסים! מקסים! מקסים!
כמעט התפתיתי לכתוב שאת כל כך יפה מבפנים שלא רואים שום דבר אחר אבל אז נזכרתי ברגליים המהממות שלך, בעיניים, בחיוך ובעוד כל כך הרבה וחוץ מזה ככה יש לי יותר סיגל לאהוב! אשת אשכולות! מחכה כבר לבלוג הבא 🙂
החזרת אותי לשנות השמונים – זוכרת איך ישבתי עם חברתי הטובה ביותר וחלקנו תפוח ירוק ומעדן תענוג בארוחת עשר ומאז אינספור דיאטות. תמשיכי לכתוב
פוסט מקסים ונוגע, מיד הזדהתי. האושר והשמחה לא תלויים בשום דבר חיצוני. בטח לא במשקל… 🙂
לצערי כן, יש כאלו שאומרות את זה (מי אמר מיכל צפיר??). אבל השמחה היא בלב, בראש. ולגבי האכילה, גם אני אוהבת מתוק ולא מאלו שיודעות להסתפק בקוביית שוקולד. עם השנים למדתי כל מני דרכים לשלב אכילה מהנה בלי שהיא תשלוט בי. למשל, להתפרע יותר בסופש ולהתאפק באמצע השבוע.
סיגל, אחלה פוסט מרמז שעוד יהיו פה תובנות ולמידה מניסיון של מי שחוותה הרבה בתחום ויש לה דבר או שנים לספר. מחכה לפוסט הבא ונהנת מהכתיבה בגובה העיניים.
סיגי, תודה על הבלוג. מצפה לקרוא על תובנות וטיפים. גם אני בין הלא מאמינים שיתכן שמן שלם ומרוצה מחלקיו העודפים.. ד"ש חמה, נאוה השמנה
תודה נאוה לא בטוחה שיהיו עוד תובנות בנושא דיאטה (בעיקר בגלל שכבר אין לי ככ תובנות(הבלוג הוא לא רק על דיאטה אם מתחשק לך תקראי את שאר הפוסטים
אחלה פוסט. אהבתי מאד כי הייתי במקומות האלה שאת מתארת. בסופו של דבר גיליתי שהאושר טמון בפרטים הקטנים ושרזון לאו דווקא שווה אושר.
היי סיג. סחטיין על הפתיחות.
אהבתי.
איך זרקת אותי אחורה. לימים ההם.
וואלה חשפת כאן את סודות הידע הרב שהיה לך בתחום. באמת אף פעם לא הבנתי מאיפה את כל כך בקיאה בנושא…
את מכירה את דעתי מאז ומתמיד (שאמא שלי כנראה השרישה בי חזק) שהקטע עם דיאטות זה שפשוט עדיף לא להתחיל איתן….אחרת הן לא עוזבות אותך……
היום אני מבינה שהמפתח המרכזי זה ספורט (הוא מביא איתו את השאר) וכמובן גנים טובים.
והאושר…. הוא לגמרי פנימי. הוא שלנו ולא תלוי בצורה או בצבע
סיגי יקרה, כמה יפה כתבת!
אף פעם לא האמנתי בדיאטות! כילדה בכל פעם שהכרזתי דיאטה, הייתי עסוקה בלחשוב על אוכל ובמין אובססיה מטורפת הייתי אוכלת ללא הפסקה. "דיאטה" הייתה מכניסה אותי ללחץ! עם השנים למדתי שכאשר הנפש מסופקת הקיבה מסופקת! אושר, הגשמה, מימוש, יצירה, אהבה, רוחניות, שלווה וכל מה שממלא את הנשמה ממלא גם את הפה והקיבה 😉
אכן פוסט זורם, קליל אך בנושא עמוק וחשוב. בעיקר יש כאן אותך חשופה, תודה על הפתיחות. מחכה לעוד.
כתבת מרגש ונוגע. תודה על פוסט כנה ומקסים.
הי. קראתי ונהניתי. אני אמנם לא מהנלחמות במשקל… אבל זכור לי משפט שאמרה בת דודה שלי לפני עשרים שנה – עדיף להיות שמנמנה ושמחה מאשר רזה וכעוסה! פוסט כיפי! בהצלחה.
סיגל יקרה . זו חיה הלפרין {היכן השגת את הספרון הזה? } התרשמתי מהכתיבה שלך ….הכושר עם כל הכבוד לטירוף ההרזייה נועד בעיקר לבריאות ולאושר. אשר לגישתך החיובית, כדאי לך להתעניין בספרי "כושר אהבה ומטעמים אחרים" ממש משעשע ונוגע בנקודות שאת רומזת עליהן. ניתן להוריד בפורמט אלקטרוני באתר "מנדלי מוכר ספרים ברשת"… בטוחני שתהני… שבת שלום בברכה
חיה
וואו חיה הלפרין איזה כייף שאת מגיבה לי , את הספרון קיבלתי מאמא של חברה לפני בערך 30 שנה נדמה לי שהיא למדה אז בווינגייט וקנתה לי אותו שם, ולא הגזמתי כשכתבתי שלמדתי אותו בעל פה בגיל הנעורים הוא לגמרי היה התנ"ך שלי אז תודה לך ובהחלט אקרא את ספרך.
בהצלחה יקרה.